בכל גיל, יש הרגשה שהאם הפנימית, המופנמת, נוכחת כל הזמן. אם בנקודת המבט שהורישה, אם באמירות פנימיות, בהתנהגויות או בתגובותיה להתנהגויות שלנו בין במציאות ובין בדמיון שלנו או של הסביבה.

ולא כולנו זכינו לאם מיטיבה...

 

הרבה מן הפגיעות המובאות בחדר הטיפולים,

גם אם לא נעשו מפורשות על ידי האם,

מופנמות כהזנחה, הפליה, צמצום, קור או אפילו שיתוף פעולה אם תוקף אחר בתוך או מחוץ לבית.

 

טכניקה שנתקלתי בה לא מעט כמטפלת והמטופלת הינה מדיטציית ״הילדה הפנימית״.

מדיטציה שבה יוצרים חיבור עם אותה

ילדה שלא קיבלה את היחס המטיב. הראוי. ונשארה אי שם מאחור.

אבל הבנתי בזמן האחרון...

 

שעל מנת לקבל ריפוי אמיתי

ופרספקטיבה-

 

אנו צריכים לתרגל את "מדיטציית האם הפנימית"!

מדיטצייה המטפלת באם המופנמת, כך שהילד או הילדה יוכלו לקבל משמעות ונוכחות מייטבה... 

 ♥  ולגדול להיות האם או האב של עצמינו  ♥